בחודשים האחרונים מגיעות אלי יותר ויותר פניות לעזרה עם מטלות הבית וסימולציות לקראת הצגת המטלות בראיונות. אין ספק שזו אחת התופעות שנמצאות בעלייה מטורפת בעקבות הקורונה והיא מהווה סף סינון עוד לפני הטלפון הראשוני (ויתכן אפילו לפני שמישהו עבר על קורות החיים שלכם). נראה שמעסיקים מתייחסים למטלת הבית כ"דמי רצינות" מצד המועמד כדי לעמוד בעומס הפניות. בעיה המרכזית בעיני היא שדמי הרצינות צריכים להיות דו כיווניים ומעסיקים רבים פשוט לא מגיבים למטלות גם אם השקעתם בהם שבוע או שבועיים. מוזמנים לקרוא את הכתבה שפורסמה ב-TheMarker בהשתתפות חבר הקהילה Toli Elenberg.
אני באופן אישי נגד התופעה של מטלות בית, בוודאי כאשר מבקשים מכם לספק תובנות על המוצר של החברה במקום משהו גנרי ולוקח מינימום שבועיים להשלים (מישהו אמר Customer Loyalty Rewards Program??).
אמנם הנתונים מראים שאנחנו קהילת הפרודקט הצומחת ביותר בארץ אבל אנחנו עדיין לא עושים אימפקט על מעסיקים. אז עד שנצליח לשנות את המציאות הזו, כמה טיפים שיכולים למנוע מכם להתקדם לשלב הבא.
1. חללית או קורקינט?
אחת הטעויות הנפוצות שאני רואה היא חוסר ההבנה של מה מחפשים במטלת הבית. יש מטלות שאמורות לקחת שעתיים ואם תשקיעו בהם שבועיים זה עלול אפילו לפגוע בסיכויים שלכם (בטח אם המטרה היא לבחון כמה מהר אתם מסוגלים לזוז ולגבש כיוונים קונקרטים לפעולה על בסיס הדאטה שיש לכם). חשוב מאוד להגדיר את הסקופ של המטלה ולציין באופן מפורש איפה אתם עושים הנחות ואיך הייתם פועלים שונה בעולם האמיתי.
לדוגמה: "לשם הפשטות בחרתי להתרכז בפתרון עבור קונים בלבד ולהתעלם מהמוכרים. במציאות הייתי מנסה לזהות מה תהיה התגובה גם של המוכרים לפיצ'ר ולבחון את האימפקט של הפתרון על כל הצדדים". אם לא מצוין במטלה מה הסקופ הדרוש, תוודאו שאתם שואלים את המנהל המגייס. אם לא טורחים לענות לכם על זה, תהיו בטוחים שלא תקבלו מענה גם על המטלה עצמה.
2. אסטרטגיה או טקטיקה?
בהמשך לסקופ צריך להבין מה בדיוק מצפים מכם להכין. האם מדובר בדיון אסטרטגי על החזון של המוצר או שרוצים שתגדירו את היוזר סטוריס למפתחים ואת כל הדרישות שקשורות להרשאות וביצועי מערכת. הסוגייה הזו חשובה גם בהיבט של התאמה עבורכם לתפקיד שהחברה מחפשת (ג׳וניור או סניור ומה מצופה מכם לעשות ביום יום) וגם כדי להתמודד עם הסטיגמות שיש עליכם ברגע שקוראים את קורות החיים שלכם.
חשוב לתאם ציפיות עם המנהל המגייס ותמיד אפשר לייצר עוד עומק ולשלוח אותו כרפרנס נוסף, רק לאחר שהשלמתם את המטלה המרכזית.
3. מחקר בסיסי
מחקר בסיסי על החברה – אני לא יכול להתחיל ולהסביר כמה אנשים נופלים בפרטים הבסיסיים שעולים ממחקר של 5 דקות באינטרנט על החברה. לדוגמה, אם אתם הולכים להציע פיצ׳ר במטלת בית שהחברה לא יכולה לעשות מבחינת רגולציה או שהפיצ׳ר יעשה קניבליזציה למוצרים אחרים בחברה זה ייפגע בסיכויים שלכם לעבור את השלב הראשוני הזה. תשתמשו במחקר שעשיתם על החברה ותהפכו את זה לחוזקה.
טיפ של אלופים – במטלות שמבקשים מכם לעצב ויירפריימס אני ממליץ להיכנס לאתר של החברה ולהשתמש באלמנטים העיצוביים שכבר קיימים במוצר של החברה. קחו סקרינשוט של המערכת שלהם ותתאימו אותו לפי הדרישות של המטלה.
4. נפילה לסטיגמות
נפילה לסטיגמות האישיות שלי – כבר דיברתי על זה בעבר שכשמישהו קורא את קורות החיים שלכם הוא מגבש עליכם דעה מאוד מהר.
לדוגמא אם היום את עובדת כמתכנתת, סביר שיניחו עלייך שאת מאוד טכנית ומנגד שקשה לך לדבר בשפה של הביזנס. מטלת הבית היא הזדמנות פז להפריך את הסטיגמות השליליות ולא להרוס את הסטיגמות החיוביות עליכם. תנסו לחשוב איך אתם רוצים למצב את עצמכם בהזדמנות הספציפית הזו ותדגישו את הנקודות הרלוונטיות במטלה.
5. Wow Factor
ה"וואו פקטור" – האמת הכואבת היא שהמטלה שהשקעתם בה שבוע תיכנס לערימה ביחד עם מטלות של אנשים אחרים שהשקיעו בה שבוע. יש כמות מוגבלת (יחסית) של דרכים שבהן אפשר לשפר את חוויית האונבורדינג של מוצר כלשהו ועבור מי שמסנן את המטלות, כולן נראות אותו הדבר באיזשהו שלב. נכון שזה מבאס אבל דווקא לאור הסיבה הזו אתם צריכים להשקיע בלייצר את ה״וואו פקטור״. משהו במטלה צריך להיות כל כך איכותי וברמת גימור גבוהה שלא תשאיר את הצד השני אדיש. גם כאן עיצוב ויזואלי עובד ממש טוב אבל גם רעיונות חדשניים ושילובים בין המוצר הנוכחי לטרנדים טכנולוגים יכולים לייצר את האפקט. הטיפ שלי – אם סיימתם את המטלה ואין שם משהו שהתלהבתם לעשות וליצור, כנראה שהמטלה תמצא את עצמה בערימת ה- We are sorry to inform you.
יש לי עוד הרבה מה לומר על מטלות בית ולדעתי היא לא באמת בוחנת את הכישורים הנדרשים למנהל מוצר (אולי אכתוב פוסט נפרד. עד שנזכה לראות שינויים מהותיים בשיטות ההערכה של מעסיקים, אני מאחל לכולכם מטלות מוצלחות, מרתקות וקצרות.
Ran Erez
רן ארז הוא מנהל מוצר בכיר בחברת Taboola, בעל 6 שנות ניסיון בניהול מוצר. במהלך הקריירה שלו ניהל מספר מוצרים מוצלחים משלב הרעיון ועד להגעתם ללקוחות מרוצים.
כשותף-מייסד בקהילת Becoming Product Managers,
רן עוסק במנטורינג ומלווה מנהלי ומנהלות מוצר של העתיד בדרך לתפקיד הראשון שלהם.
